משמורת ילדים בעת גירושין
מהי משמורת ילדים? מי קובע את זהות ההורה המשמורן בעת גירושין? מהו הקשר בין המשמורת לדמי מזונות? באילו מקרים ההכרעה בנושא מועברת לבית המשפט? כל זאת ועוד במדריך הבא.
מהי משמורת ילדים?
משמורת ילדים כוללת שני חלקים: משמורת חוקית ומשמורת פיזית. המשמורת החוקית מעניקה להורה המשמורן את הזכות לקבל החלטות מהותיות עבור הילד – היכן הוא יתגורר, מה יהיו החינוך שיקבל ואורח החיים שלו וכדומה. המשמורת הפיזית מטילה על ההורה המשמורן את החובה לדאוג לכל צרכיו של הילד. בעת הנישואין, שני ההורים חולקים את המשמורת יחדיו, אך בגירושין יש לקבוע את חלוקת האחריות ביניהם.
מיהם הגורמים הקובעים את משמורת הילדים בגירושין?
ראשית, לבני זוג המתגרשים עצמם נתונה הרשות לקבל בהסכמה את ההחלטה על משמורת הילדים. הם יכולים לעשות זאת באמצעות משא ומתן עצמאי בינם לבין עצמם, בסיוע עורך דין גירושין, או בעזרת הליך גישור מחוץ לכתלי בית המשפט. רק כאשר בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה, ההכרעה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
מהם השיקולים לאורם קובע בית המשפט את המשמורת על הילדים בעת גירושין?
העיקרון המרכזי המנחה את בית המשפט בהחלטה על משמורת הוא עיקרון טובת הילד. מכאן, שמה שמנווט את החלטות בית המשפט הוא הצורך להעניק את המשמורת להורה שיוכל לשמור ולהגן על בריאותו הגופנית והנפשית של הילד, למלא את כל צרכיו, להקדיש לו זמן ותשומת לב ולטפח אותו.
כשנקבע הורה משמורן, ההורה השני מקבל זמני שהות קבועים. היום נפוצים גם הסדרים של משמורת משותפת, שבהם הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה או כמעט שווה בין שני הבתים.
מלבד טובת הילד, בית המשפט בוחן גם את היכולת של ההורים לשתף פעולה, את המצב הכלכלי של כל אחד מהם ואת היציבות שכל בית יכול לתת. כשיש היסטוריה של אלימות במשפחה, בית המשפט עשוי להעדיף משמורת בלעדית להורה שאינו אלים, כדי להגן על הילדים. במחלוקות קשות הוא נעזר גם בחוות דעת של פסיכולוג.
האם לרצון הילד יש משקל בהחלטת בית המשפט?
בית המשפט נדרש לתת לילדים הזדמנות להביע את עמדתם לפני שהוא מחליט, ולהתחשב בה ככל שהדבר מתיישב עם טובתם. ככל שהילדים בוגרים יותר, ובמיוחד בגיל ההתבגרות, לרצונם יש בדרך כלל משקל משמעותי יותר בהחלטה.
עד כמה חזקת הגיל הרך משפיעה על החלטות בית המשפט בנושא משמורת?
לפי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. זו "חזקת הגיל הרך". בפועל, בשנים האחרונות בתי המשפט בוחנים בעיקר את טובת הילד, ואבות מקבלים לא פעם משמורת משותפת או זמני שהות נרחבים גם כשהילדים צעירים מגיל 6.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא הסדר הקובע ששני ההורים אחראים במידה שווה על ילדיהם, הן מבחינה חוקית והן מבחינה פיזית. חלוקת הזמן שהילדים שוהים עם הוריהם היא שוויונית, ככל שניתן, והילדים מבלים כמחצית מזמנם עם האם וזמן דומה אצל האב.
באילו תנאים בתי המשפט נוהגים לאשר משמורת משותפת?
מאחר שבראש מעייניו של בית המשפט עומד עיקרון טובת הילד, הרי שאם נראה בבירור כי משמורת משותפת תיטיב עם הילדים, אזי סביר להניח שבית המשפט יעדיף אותה על החלופות האחרות. כדי לקבוע זאת, בית המשפט יבקש לוודא ששני בני הזוג המתגרשים כשירים לשמש כהורים פעילים ומשמעותיים בחיי הילדים. בנוסף, בית המשפט יבדוק ששני ההורים מסוגלים לנהל שיתוף פעולה הדוק בנוגע לגידול הילדים גם לאחר הפרידה והגירושין.
האם יש קשר בין ההחלטה על משמורת הילדים לבין תשלום דמי מזונות וגובהם?
כן. גובה המזונות נקבע לפי צורכי הילדים וגילם, ההכנסות של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. מאז פסק הדין בבע"מ 919/15, בילדים מגיל 6 החיוב מתחלק בין ההורים לפי היכולת הכלכלית של כל אחד מהם ולפי זמני השהות. לכן, ככל שהילדים שוהים יותר אצל הורה אחד, חלקו של ההורה השני בתשלום יהיה בדרך כלל גדול יותר. להרחבה: מזונות ילדים.
מדוע משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את דמי המזונות?
משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את דמי המזונות. בית המשפט מחליט בנושא בהתאם לנסיבות של כל מקרה. מכאן, שישנם אמנם לא מעט תיקי גירושין שבהם מתקבלת החלטה על הפחתת דמי המזונות בשל משמורת משותפת, ולעיתים, בעיקר אם הכנסות ההורים שוות, אף ביטול מוחלט שלהם.
ועם זאת, בתיקי משמורת משותפת שבהם פער משמעותי ביכולת ההשתכרות של ההורים, בית המשפט עשוי בהחלט להטיל את מלוא האחריות למזונות על ההורה שהכנסתו גבוהה יותר.
האם ניתן לתבוע את שינוי המשמורת לאחר שהגירושין הסתיימו?
למרות שפסיקת בית המשפט בעניין הגירושין נחשבת לפסק דין לכל דבר ועניין, סוגיית המשמורת (ועמה גם סוגיית המזונות) יכולה להיפתח שוב גם לאחר תום הליך הגירושין. מכיוון שבית המשפט שם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות, הוא יסכים בהחלט לדון בתביעה לשינוי הסדרי המשמורת, אך זאת בדרך כלל רק אם חל שינוי נסיבות מהותי מאז שנקבע ההסדר, או שיש חשש ממשי שטובת הילד נפגעת בהסדר הקיים.
באילו תנאים בית המשפט עשוי לאשר את שינוי המשמורת לאחר הגירושין?
כדי לשכנע את בית המשפט לשנות את הסדרי המשמורת, יש להציג חשש משמעותי לפגיעה בילד ובשלומו. למשל, אם ניתן להוכיח שאחד ההורים הזניח את הילדים באופן שגרם להם לנזק (גופני או נפשי), או שהחל להסית את הילדים כנגד ההורה השני, אז ישנה עילה להגשת תביעה מסוג זה. עילה אחרת לשינוי משמורת היא הפרה של זמני השהות: אם אחד ההורים פוגע בזמני השהות של הילדים עם ההורה השני, תהיה לאחרון עילה לתבוע שינוי בהסדר המשמורת. לבסוף, אם ההורה שאינו משמורן חושד או יודע שהילד סובל מפגיעה גופנית או נפשית בזמן שהותו אצל ההורה המשמורן (גם אם הפוגע הוא לא ההורה המשמורן עצמו), תהיה זו עילה מבוססת נוספת לקבלת בקשה לשינוי משמורת.
אחריות הורית וזמני שהות: איך מדברים היום על משמורת
בשנים האחרונות בתי המשפט ויחידות הסיוע מתרחקים מהמונח "משמורת" ומדברים על אחריות הורית משותפת ועל זמני שהות במקום "הסדרי ראייה". הרעיון הוא ששני ההורים נשארים הורים מלאים גם אחרי הגירושין. השאלה המעשית היא איך מחלקים את הזמן ואת קבלת ההחלטות, ולא "מי זכה בילדים".
מודלים נפוצים לחלוקת זמני שהות
אין הסדר אחד שמתאים לכל משפחה, אבל יש כמה מודלים שחוזרים על עצמם:
- 2-2-3: יומיים אצל הורה אחד, יומיים אצל השני, וסוף שבוע מתחלף. מתאים במיוחד לילדים צעירים, שקשה להם עם פרידה ארוכה מאחד ההורים.
- שבוע-שבוע: מעבר פעם בשבוע. פחות מעברים, ומתאים בדרך כלל לילדים גדולים יותר.
- סופי שבוע לסירוגין ויום באמצע השבוע: הסדר נפוץ כשהילדים גרים בעיקר אצל הורה אחד.
בנוסף לחלוקה השבועית, כדאי לקבוע מראש את חלוקת החגים, החופשות וימי ההולדת. צריך גם להתייחס להסעות למסגרות החינוך ולחוגים, כדי למנוע מחלוקות בהמשך.
איך מגישים תביעת משמורת?
תביעת משמורת מתחילה בדרך כלל בבקשה ליישוב סכסוך ובפגישות ביחידת הסיוע. כשמגיעים לבית המשפט, הכנה נכונה כוללת תיעוד של המעורבות ההורית בפועל (מי מלווה לרופא, לבית הספר ולחוגים) ושל צורכי הילדים, והצגת הסדר מעשי ומפורט ולא רק עמדה כללית. להרחבה: תביעה למשמורת ילדים · משמורת בלעדית לאם.
שאלות נפוצות על משמורת ילדים
מעבר מגורים שמרחיק את הילדים מההורה השני מחייב בדרך כלל את הסכמתו או אישור של בית המשפט. בית המשפט בוחן את הבקשה לפי טובת הילד: הסיבה למעבר, המרחק, ההשפעה על הקשר עם ההורה השני ועל המסגרות של הילדים.
ככלל, יציאת ילדים מהארץ דורשת את הסכמת שני ההורים, וגם הוצאת דרכון לקטין מחייבת את הסכמת שניהם. כשאין הסכמה, פונים לבית המשפט. הורה שחושש שהילדים לא יחזרו יכול לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ.
זו חוות דעת מקצועית שבית המשפט מבקש בדרך כלל במחלוקות על משמורת וזמני שהות. העובד הסוציאלי נפגש עם ההורים, ולפעמים גם עם הילדים, מתרשם מהמסוגלות ההורית וממליץ על הסדר. ההמלצה לא מחייבת את בית המשפט, אבל יש לה משקל רב.
במקרים מסוימים כן. כשהקשר עם הסבים נפגע בעקבות הגירושין, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע מפגשים אם הם לטובת הילד.
עו"ד לביא נעים מתמחה בדיני משפחה ועוסק בייעוץ, ליווי וייצוג משפטיים בהליכי גירושין והליכי בקשת ושינוי משמורת.
