משמורת ילדים בעת גירושין
מהי משמורת ילדים? מי קובע את זהות ההורה המשמורן בעת גירושין? מהו הקשר בין המשמורת לדמי מזונות? באילו מקרים ההכרעה בנושא מועברת לבית המשפט? כל זאת ועוד במדריך הבא.
מהי משמורת ילדים?
משמורת ילדים כוללת שני חלקים: משמורת חוקית ומשמורת פיסית. המשמורת החוקית מעניקה להורה המשמורן את הזכות לקבל החלטות מהותיות עבור הילד – היכן הוא יתגורר, מה יהיו החינוך שיקבל ואורח החיים שלו וכדומה. המשמורת הפיסית מטילה על ההורה המשמורן את החובה לדאוג לכל צרכיו של הילד. בעת הנישואין, שני ההורים חולקים את המשמורת יחדיו, אך בגירושין יש לקבוע את חלוקת האחריות ביניהם.
מיהם הגורמים הקובעים את משמורת הילדים בגירושין?
ראשית, לבני זוג המתגרשים עצמם נתונה הרשות לקבל בהסכמה את ההחלטה על משמורת הילדים. הם יכולים לעשות זאת באמצעות משא ומתן עצמאי בינם לבין עצמם, בסיוע עורכי דין לענייני גירושין, או בעזרת הליך גישור מחוץ לכתלי בית המשפט. רק כאשר בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה, יכול כל אחד מהצדדים להגיש תביעת משמורת לבית המשפט למשפחה.
מהם השיקולים לאורם קובע בית המשפט את המשמורת על הילדים בעת גירושין?
העיקרון המרכזי המנחה את בית המשפט בהחלטה על משמורת הוא עיקרון טובת הילד. מכאן, שמה שמנווט את החלטות בית המשפט הוא הצורך להעניק את המשמורת להורה שיוכל לשמור ולהגן על בריאותו הגופנית והנפשית של הילד, למלא את כל צרכיו, להקדיש לו זמן ותשומת לב ולטפח אותו.
ההורה האחר זוכה בדרך כלל לזמני שהות (כונה בעבר: הסדרי ראייה), וברוב המקרים מוטלת עליו האחריות לתשלום דמי המזונות.
האם לרצון הילד יש משקל בהחלטת בית המשפט?
בתי המשפט מחויבים לשמוע את רצונם של הילדים טרם קבלת ההחלטה, ולהתחשב ברצון זה ככל שניתן. ככל שהילדים בוגרים יותר, בעיקר מגיל 13 ומעלה, לרצון הילד יש בדרך כלל משקל משמעותי יותר בהחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת.
עד כמה חזקת גיל הרך משפיעה על קבלת ההחלטות של בית המשפט בנושא משמורת?
חוק חזקת הגיל הרך נותן עדיפות ברורה למתן המשמורת לאם כאשר הילדים הם בני פחות מ-6. ואולם, ניתן בהחלט לערער על חזקת הגיל הרך, ואבות יכולים לתבוע משמורת משותפת גם על ילדיהם שגילם צעיר מ-6.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא הסדר הקובע ששני ההורים אחראים במידה שווה על ילדיהם, הן מבחינה חוקית והן מבחינה פיסית. חלוקת הזמן שהילדים שוהים עם הוריהם היא שוויונית, ככל שניתן, והילדים מבלים כמחצית מזמנם עם האם וזמן דומה אצל האב.
באילו תנאים בתי המשפט נוהגים לאשר משמורת משותפת?
מאחר ובראש מעייניו של בית המשפט עומד עיקרון טובת הילד, הרי שאם נראה בבירור כי משמורת משותפת תיטיב עם הילדים, אזי סביר להניח שבית המשפט יעדיף אותה על החלופות האחרות. כדי לקבוע זאת, בית המשפט יבקש לוודא ששני בני הזוג המתגרשים כשירים לשמש כהורים פעילים ומשמעותיים בחיי הילדים. בנוסף, בית המשפט יבדוק ששני ההורים מסוגלים לנהל שיתוף פעולה הדוק בנוגע לגידול הילדים גם לאחר הפרידה והגירושין.
האם יש קשר בין ההחלטה על משמורת הילדים לבין תשלום דמי מזונות וגובהם?
ישנם כמה משתנים הקובעים את גובה דמי המזונות: גיל הילדים, צרכים מיוחדים, פערי ההכנסה בין ההורים וזהות ההורה המשמורן, כולל זמני השהות שנקבעו להורה השני. מכאן, שאם אחד ההורים נקבע כמשמורן, הילדים שוהים עמו מרבית הזמן ועליו להקדיש להם יותר זמן, הרי שיכולת ההשתכרות שלו מוגבלת, וההורה האחר הוא שנדרש לשלם דמי המזונות, שמטרתם לדאוג לרווחה הכלכלית של הילדים המשותפים של שניהם.
מדוע משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את דמי המזונות?
משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את דמי המזונות. בית המשפט מחליט בנושא בהתאם לנסיבות של כל מקרה. מכאן, שישנם אמנם לא מעט תיקי גירושין שבהם מתקבלת החלטה על הפחתת דמי המזונות בשל משמורת משותפת, ולעיתים, בעיקר אם הכנסות ההורים שוות, אף ביטול מוחלט שלהם.
ועם זאת, בתיקי משמורת משותפת שבהם פער משמעותי ביכולת ההשתכרות של ההורים, בית המשפט עשוי בהחלט להטיל את מלוא האחריות למזונות על ההורה שהכנסתו גבוהה יותר.
האם ניתן לתבוע את שינוי המשמורת לאחר שהגירושין הסתיימו?
למרות שפסיקת בית המשפט בעניין הגירושין נחשבת לפסק דין לכל דבר ועניין, סוגיית המשמורת (ועמה גם סוגיית המזונות) יכולה להיפתח שוב גם לאחר תום הליך הגירושין. מכיוון שבית המשפט שם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות, הוא יסכים בהחלט לדון בתביעה לשינוי הסדרי המשמורת, אך זאת רק אם יוצג בפניו חשש סביר שטובת הילד נפגעת בהסדר שכבר התקבל בגירושין.
באילו תנאים בית המשפט עשוי לאשר את שינוי המשמורת לאחר הגירושין?
כדי לשכנע את בית המשפט לשנות את הסדרי המשמורת, יש להציג חשש משמעותי לפגיעה בילד ובשלומו. למשל, אם ניתן להוכיח שאחד ההורים הזניח את הילדים באופן שגרם להם לנזק (גופני או נפשי), או שהחל להסית את הילדים כנגד ההורה השני, אז ישנה עילה להגשת תביעה מסוג זה. עילה אחרת לשינוי משמורת היא הפרה של זמני השהיה, כך, שאם אחד ההורים פוגע בזמני השהות של הילדים עם ההורה השני, תהיה לאחרון עילה לתבוע שינוי בהסדר המשמורת. לבסוף, אם ההורה שאינו משמורן חושד או יודע שהילד סובל מפגיעה גופנית או נפשית בזמן שהותו אצל ההורה המשמורן (גם אם הפוגע הוא לא ההורה המשמורן עצמו), תהיה זו עילה מבוססת נוספת לקבלת בקשה לשינוי משמורת.
עו"ד לביא נעים מתמחה בדיני משפחה ועוסק בייעוץ, ליווי וייצוג משפטיים בהליכי גירושין והליכי בקשת ושינוי משמורת.
