לאחר פטירת אדם קרוב, היורשים נדרשים להתמודד לא רק עם האובדן הרגשי, אלא גם עם שאלות מורכבות הנוגעות לחלוקת נכסים, כספים וזכויות. במקרים רבים, החלוקה שנקבעה במסגרת עריכת צוואה או לפי כללי הירושה על פי דין אינה מתאימה למציאות החיים של היורשים – ודווקא אז עלולות להיווצר שותפויות כפויות, מתחים משפחתיים ואף סכסוכים משפטיים.
הסכם חלוקת עיזבון מאפשר ליורשים להסדיר את חלוקת העיזבון בהסכמה, בצורה מותאמת לצרכיהם ולנסיבות חייהם, ולעיתים גם תוך התחשבות בהיבטים של מיסוי ירושות.
במשרד עורכי הדין לביא נעים, המתמחה בצוואות, ירושות והעברת הון בין־דורית, אנו מלווים יורשים בתהליך זה ברגישות ובמקצועיות – משלב בחינת האפשרויות ועד ליישום ההסכם בפועל.
מהו הסכם חלוקת עיזבון?
הסכם חלוקת עיזבון הוא הסכם משפטי מחייב בין היורשים, שנערך לאחר פטירת המוריש ובדרך כלל לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. באמצעות ההסכם יכולים היורשים לקבוע חלוקה שונה מזו שנקבעה בצוואה או בחוק, ובלבד שהדבר נעשה בהסכמה ובהתאם לדין.
במקום שכל יורש יחזיק בחלק יחסי מכל נכס, ניתן לקבוע חלוקה ברורה ומעשית יותר – למשל, שיורש אחד יקבל נכס מקרקעין מסוים, בעוד שיורש אחר יקבל כספים או זכויות אחרות מתוך העיזבון. חלוקה כזו מפשטת את ההתנהלות ומפחיתה חיכוכים עתידיים.
למה הסכם חלוקת עיזבון יכול למנוע בעיות?
דוגמה נפוצה היא מצב שבו שני אחים יורשים שתי דירות. ללא הסכם, כל אחד מהם מחזיק במחצית מכל דירה, ונוצר מצב של שותפות כפויה. באמצעות הסכם חלוקת עיזבון ניתן להסכים שכל אחד יקבל דירה שלמה, וכך להימנע ממחלוקות על ניהול, השכרה או מכירה של הנכסים.
במקרים רבים, הסכם כזה גם מצמצם את הסיכון למחלוקות עתידיות ואף להליכים של התנגדות לצוואה, שכן הוא מבוסס על הסכמה ברורה ומודעת בין כל הצדדים.
מתי נכון לשקול הסכם חלוקת עיזבון?
הסכם חלוקת עיזבון מתאים במיוחד כאשר קיימים נכסי מקרקעין, כאשר היורשים אינם מעוניינים בשותפות ארוכת טווח, או כאשר יש פערים בצרכים וביכולות הכלכליות של היורשים. הוא רלוונטי גם כאשר אחד היורשים מתגורר בנכס ומעוניין להישאר בו, בעוד אחרים מעדיפים לקבל את חלקם בצורה אחרת.
בכל המקרים הללו, תכנון נכון של חלוקת עיזבון יכול לחסוך אי־ודאות, עיכובים והליכים משפטיים מיותרים.
מה חשוב לדעת לפני שמתקדמים?
הסכם חלוקת עיזבון חייב להיערך בין היורשים בלבד, ולהתייחס לנכסים הכלולים בעיזבון. התזמון הוא קריטי: ביצוע חלוקה או רישום בפועל לפני עריכת ההסכם עלול לפגוע באפשרות להסדיר את החלוקה בדרך זו.
במצבים שבהם אחד היורשים הוא קטין, חסוי, או כאשר מונה מנהל עיזבון, ייתכן צורך בקבלת אישור בית המשפט. בנוסף, יש לבחון מראש את ההשלכות האפשריות בתחום מס על דירה בירושה והיבטי מס נוספים.
האם יש לכך השפעה מיסויית?
לעיתים, הסכם חלוקת עיזבון מאפשר חלוקה יעילה יותר גם מבחינת מיסוי, בהשוואה לביצוע עסקאות בין יורשים לאחר החלוקה. עם זאת, אין מדובר בפטור אוטומטי, וכל מקרה נבחן לגופו. מומלץ לשלב את בחינת ההסכם עם ייעוץ מתאים בתחום מיסוי ירושות ו־מס שבח ומס רכישה בירושה.
איך אנחנו מלווים את התהליך?
הליווי כולל בחינה של מצב העיזבון, הבנת רצון היורשים, סיוע בגיבוש הסכמות, ניסוח הסכם משפטי ברור ומדויק, והכוונה ליישום ההסכם מול הגורמים הרלוונטיים. במידת הצורך, אנו משלבים גם תכנון עתידי רחב יותר, כגון ייפוי כוח מתמשך ופתרונות של העברת הון בין־דורית.
שאלות נפוצות
האם כל היורשים חייבים להסכים?
בדרך כלל כן, במיוחד כאשר מדובר בחלוקה מלאה של העיזבון.
האם חייבים אישור בית משפט?
לא בכל מקרה. כאשר כל היורשים בגירים וכשירים – לרוב אין צורך. במקרים אחרים ייתכן שכן.
מה ההבדל בין הסכם חלוקת עיזבון לבין הסתלקות?
הסכם חלוקה מסדיר חלוקה מחודשת של הנכסים, בעוד ש־הסתלקות מירושה היא ויתור של יורש על חלקו.
רוצים להסדיר את חלוקת הירושה בצורה רגועה וברורה?
פנו למשרד עורכי הדין לביא נעים לייעוץ דיסקרטי ומקצועי.
נבחן יחד את האפשרויות ונלווה אתכם בבניית הסכם חלוקת עיזבון שמכבד את רצון המשפחה ומונע סכסוכים עתידיים.
