ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם הצלול בדעתו והכשיר משפטית לעשות כן, לקבוע מי ינהל את ענייניו הרפואיים, הרכושיים והכספיים, כאשר לא יוכל לעשות זאת בעצמו. באמצעות ייפוי כוח מתמשך נוכל לקבוע מראש מי יקבע עבורנו ומי יחליט החלטות בעניינו אם נהפוך בלתי כשירים להחליט בעצמנו על גורלנו. למעשה, מדובר בכלי משפטי שמאפשר לנו כוח ושליטה על חיינו גם בהמשך הדרך, במידה ולא נהיה מסוגלים לדאוג לרכוש שלנו או להחליט על פרוצדורה רפואית כזו או אחרת. בשונה מצוואה, בו מצווה אדם על גורל עזבונו, רכושו, לאחר מותו, כאן מדובר בציווי שנועד ליישום בעוד האדם עודנו בחיים ולכן חשיבותו גדולה בהרבה שכן הוא משפיע על חיינו בנקודות הרגישות ביותר.
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי שנכנס לתוקף בישראל בשנת 2016 בהתאם לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית. במסגרת התיקון נקבע כי כל אדם מעל גיל 18 שנה אשר מוגדר כשיר באותה עת, רשאי לבחור בעצמו ומרצונו החופשי, מיופה כוח אשר יפעל בשמו מול הרשויות ו/או מול גופים בנקאיים שונים, ישמש לו לפה כאשר לא יוכל לעשות זאת בעצמו.
לפי התיקון לחוק, יכול מיופה הכוח להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך, המופקד אצל האפוטרופוס הכללי, רק לאחר שהוגשה חוות דעת רפואית הקובעת כי הממנה אינו כשיר עוד. החוק מאפשר למייפה הכוח לבחור בכמה מיופי כוח שיפעלו יחדיו או לחילופין לבחור מיופה כוח לכל תחום שהוא. למשל, אדם שידאג לפעול בנושאים רפואיים, אחר שיפעל בנוגע לרכוש וכן הלאה.
ייפוי כוח מתמשך – המספרים מדברים בעד עצמם
עם כניסתו לתוקף של תיקון החוק המאפשר עריכה וחתימה על ייפוי כוח מתמשך, נראה כי גם מודעות הציבור הולכת וגדלה לנושא. על פי נתוני משרד המשפטים בשנת 2017, זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף של החוק, ערכו בישראל 500 איש מסמך ייפוי כוח מתמשך. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2019, כבר הופקדו אצל האפוטרופוס הכללי 14 אלף מסמכים. ככל הנראה על רקע התפרצות מגפת הקורונה, זינק מספר המסמכים שהופקדו בשנת 2020, רק שנה לאחר מכן, לכ-27 אלף ייפוי כוח. מאז, נמשכת מגמה זו, כאשר בשנת 2021 חתמו על ייפוי כוח מתמשך כ-31 מאזרחי ישראל, ובשנת 2023 עשו כן מעל 45 אלף איש.
מחקר של מאיירס ג'וינט (בשיתוף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים) שהתפרסם בשנים האחרונות מצביע על המגמה של עלייה בפופולריות של ייפוי כוח מתמשך. הנתונים מראים כי 89% מן הממנים היו מעל גיל 65 (גיל ממוצע 76), 75% מן הממנים התגוררו ביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים חזקים כש-65% מהם התגוררו במרכז.
מי יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך?
המסמך של ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, עליו יש לחתום בפני עורך דין שהוסמך לכך. מסמך זה מאפשר לכל אדם בגיר, מעל גיל 18, לקבוע כיצד יטופלו ענייניו בעתיד, כשהוא לא יהיה כשיר לקבל החלטות עבור עצמו ובתחומים שונים. מייפה הכוח רשאי לקבוע כי אדם אחד, מיופה כוחו, והוא זה שיהיה בעל סמכות ההחלטה בכל התחומים, או רק בחלקם. מנגד, ניתן גם לייפות את כוחם של כמה אנשים, כל אחד לתחום אחר או כולם יחדיו. ייפוי הכוח מתייחס לשלושה תחומים והם התחום הרפואי, הכלכלי והאישי.
חשוב לציין כי ניתן למנות כמיופה כוח רק אדם שהסכים לשמש ככזה. ניתן גם להחליט על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח שהוחתם לא ירצה או לא יוכל בפועל לפעול.
עד לתיקון החוק המאפשר חתימה על ייפוי כוח מתמשך, ההחלטה בדבר מינוי אפוטרופוס וזהותו הייתה נתונה בידי המדינה, כשההכרעה והפיקוח היו בסמכות בתי המשפט ומשרד המשפטים. אף שיש יתרונות במינוי אפוטרופוס על ידי המדינה ובפרט בפיקוח שלה, הרי שהליך זה הינו מסורבל בירוקרטית ובעיקר אינו מאפשר לאדם להכריע עבור עצמו ועתידו.
השלבים ביצירת ייפוי כוח מתמשך
עורך הדין העורך את ייפוי הכוח המתמשך מחויב להסביר למייפה הכוח על התהליך ועל המסמך עצמו. ייפוי הכוח נחתם הלכה למעשה על גבי טפסים מיוחדים המוחתמים בפני עורך הדין, שכאמור עבר הכשרה מיוחדת ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח.
לאחר עריכת המסמך יש להפקיד אותו אצל האפוטרופוס הכללי.
כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך יהיה באחד משני מקרים, בהתאם למה שייקבע בו.
- במועד שבו לא יוכל עוד מייפה הכוח לקבל החלטות בעבור עצמו.
- בהתקיים תנאים מסוימים, תנאים אשר יפורטו במסמך כי ככל שהם מתקיימים הוא ייכנס לתוקף – למשל מצב סיעודי, אשפוז פסיכיאטרי וכדומה.
המסמך ייכנס לתוקף לאחר שמיופה הכוח יודיע לאפוטרופוס הכללי על התקיימות התנאים לכך, זאת באמצעות הצהרה על כניסת ייפוי כוח מתמשך לתוקף.
לאחר כניסת המסמך לתוקף יהיה רשאי מיופה הכוח לפעול בהתאם לסמכויות שנקבעו לו בייפוי הכוח המתמשך. תוקף המסמך יפקע בהתקיים מצבים מסוימים, בהם, למשל, תנאי שקבע האדם במסמך, אם מת מייפה הכוח או מיופה הכוח, במקרים בהם מיופה הכוח אינו עומד בתנאים הנדרשים וכן הלאה.
במידה והמסמך לא נכנס לתוקף יכול הממנה להורות על ביטולו. בנוסף, ואם כבר נכנס לתוקף, ניתן לבטל את המסמך, אך יש לקבל את אישור בית המשפט. במידת הצורך, ובהתאם לנסיבות, יכולים קרוביו וידידיו של האדם הממנה לפנות לביהמ"ש ולבקש את ביטול ייפוי הכוח אם ישנן נסיבות המצדיקות זאת.
מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לאפוטרופסות?
ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות הם שני כלים משפטיים שנועדו להגן על אנשים שאינם מסוגלים לקבל החלטות בעצמם. עם זאת, קיימים מספר הבדלים עיקריים בין שני הכלים הללו.
ראשית, ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שנערך מראש, עוד לפני שמגיעים למצב של חוסר יכולת. אפוטרופסות, לעומת זאת, היא הליך משפטי שננקט בהעדר ברירה לאחר שמגיעים למצב של חוסר יכולת.
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לבחור את מיופה הכוח שהוא רוצה שיפעל בשמו. אפוטרופסות, לעומת זאת, מחויבת באישור של בית המשפט, בהתאם לנסיבות המקרה, כאשר האפוטרופוס מחויב במתן דין וחשבון למדינה באשר לפעילותו.
לדברי עו"ד לביא נעים, כלי האפוטרופסות אף יכול לפגוע ולגרום לנזק בעיקר כאשר המינוי שנעשה בכפיה מביא למינויו של מי שהאדם שמונה לו אפוטרופוס לא חפץ בו. "זהו מקרה", הוא אומר, "בו אין לנו באמת שליטה על מי ימונה כבעל התפקיד, שלא כמו בייפוי כוח שבו יש שליטה על המתרחש ועל ההחלטות שיתקבלו, כמו גם מי ימונה. בנוסף, מי שממונה כאפוטרופוס מחויב בהגשת דין וחשבון ופירוט לאפוטרופוס הכללי, יש לו מגבלות על שיקול הדעת שלו, אותן ניתן להסיר במינוי לפי ייפוי כוח מתמשך שנעשה בהחלטה מושכלת ומראש ובכך לאפשר למיופה הכוח לפעול בחופשיות וללא צורך בעיסוק בבירוקרטיה על חשבון זמן הטיפול באדם שזקוק לטיפול".
– יש עוד חסרונות במינוי אפוטרופוס?
עו"ד נעים: "חסרון מובהק הוא החיסרון הכלכלי. מינוי אפוטרופוס יכול להיות הליך יקר, ובהמשך ניהול האפוטרופסות לרבות הדרישה בהגשת פרטות לאפוטרופוס הכללי עולה סכומים לא מעטים. למעשה, ההוצאות בדרך הזו עלולות להגיע עד כדי פי 10 מהוצאות ייפוי כוח מתמשך. לכן מי שלא עורך ייפוי כוח מתמשך פוגע בסופו של דבר בילדיו, כי הם צריכים לממן זאת ולאחר מכן אף להיות כפופים למגבלות ובירוקרטיה שניתן להסיר באמצעות ייפוי כוח מתמשך".
