בעוד שגירושין הוא השם הרשמי של הליך הפרידה הפורמלי, הסכם גירושין הוא החלק המעשי הכולל את ההסכמים וההבנות בין בני הזוג, בכל הנוגע לחלוקת רכוש, חלוקת המשמורת וכד'. למרות שתהליך גיבוש ההסכם יכול להיות מלווה במתחים ותסכולים רבים, ניתן בהחלט להגיע להסכמות בדרכי נועם שלא כוללות ריבים או התנגחויות בערכאות המשפטיות. במאמר הבא, נסביר לכם אודות המרכיבים העיקריים של הסכם גירושין, ונרחיב על אפשרות הגישור או הפניה אל עורך דין דיני משפחה המתמחה בתחום, בטרם ההגעה לבית המשפט.
הצד הרגשי שמאחורי הסכם הגירושין
אין ספק, כי גירושין הוא תהליך הטומן בחובו הרבה מתחים או לכל הפחות עצב מסוים הנוגע לפירוק המשפחה, סיום החיים המשותפים ואף פגיעה חד-צדדית מבן זוג או בת זוג עקב סיבות שונות. מתחים אלו גורמים לבני הזוג להיות מאוד חשדניים אחד כלפי השני, בייחוד כשהם נאלצים להתמודד אחד מול השני בבית המשפט, להיות מלווים בעורכי דין ולדאוג לנושאים שמעולם לא חשבו שיצטרכו לדאוג להם.
מה מכיל הסכם גירושין סטנדרטי?
הסכם גירושין של בני זוג אשר מחזיקים יחד משפחה הכוללת ילדים, רכוש (רכב, בית וכד'), בד"כ יכלול את הנושאים הבאים:
משמורת ומזונות – המשמורת נוגעת למקום בו יגורו הילדים, מי יהיה ה"משמורן" שלהם והאם קיים הורה משמורן אחד או לא. פרטי המשמורת כוללים פרטים כמו ימי לקיחת הילדים, שעות, למה ההורה צריך לדאוג לילדים וכד'. בנוסף, קיימת גם התייחסות לחופשות, חגים, ענייני חינוך ושאר החלטות משותפות הנוגעות לילדים. עניין המזונות, נוגע לעניין הכספי, כלומר – כמה מזונות ישלם ההורה (יש לדעת כי במזונות למעשה נכלל עוד סעיף הנקרא "מדור" ומתייחס לתשלום בנושא המגורים), על אילו הוצאות יתחלקו ההורים חצי חצי, באיזה תאריך ישולמו המזונות ועוד. למרות שילד נחשב לקטין רק עד גיל 18, הסכמים רבים כוללים סעיפים מסוימים המפרטים מהי ההתחייבות בזמן הצבא או השירות הלאומי.
רכוש – חלוקת הרכוש כוללת פירוט מדויק של נכסי בני הזוג וכיצד הם הולכים להתחלק. ככל עוד שיש לבני הסוג יותר נכסים, לעיתים ההסכמות על חלוקת הרכוש יכולות להיות יותר מורכבות, בייחוד אם קיים עסק משותף, רכוש מלפני הנישואין או שהתקיימו מצבים בהם רק אחד מבני הזוג עבד.
הסכמים נוספים – קיימת התייחסות גם לכתובת האישה, וכן לשאר עניינים פרטיים שאינם נוגעים לשני הנושאים שהוזכרו לעיל.
מי קובע את סעיפי ההסכם?
לבני הזוג קיימת האפשרות לגבש יחדיו הסכם, אשר רק יאושר בבית המשפט או בבית הדין הרבני (רק במקרים מועטים, בתי הדין לא מקבלים הסכם שהוסכם מראש בין הצדדים). את ההסכם ניתן לגבש עצמאית על ידי פניה לעו"ד\לתהליך גישור, או ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט (גוף ממשלתי). ככלל, העדיפות היא לפנות לעו"ד או לגישור באופן עצמאי, ע"מ שבני הזוג לא יגבילו את עצמם במספר הפגישות, בבחירת איש המקצוע שילווה אותם ועוד.
היתרונות שבפניה לעו"ד או להליך גישור עצמאי
חשוב לזכור, שעצם הפניה לצד שלישי וניטרלי מסייעת בהפגה מסוימת של המתחים ומאפשרת לבני הזוג לדון בנושא בצורה עניינית יותר. מטרתה של הפניה איננה לטפל או לפתור את כל הבעיות שנוצרו בין בני הזוג, אלא להביא אותם להסכמות שייטיבו עם שני הצדדים ויסייעו להם להימנע מהמאבק המשפטי.
בהקשר זה, נציין כי כאשר בני הזוג מגיעים למצב בו הם נאבקים זה מול זה בבית המשפט, קיים מתח הנובע מעצם חוסר השליטה שבהחלטה הסופית על סעיפי ותוכן ההסכם, שלא כמו במצב בו בני הזוג הולכים לגישור.
