הסוגייה הרגישה ביותר בגירושים וארגון משפחות מחדש לאחריהם, היא משמורת ילדים. המשמורת רלוונטית עד הגיעם לגיל 18 ויכולה לחזור לשולחן הדיונים גם לאחר שהגירושין נכנסים לתוקפם על אף החתימה על הסכם, נסיבות מסוימות.
הליך התביעה למשמורת ילדים
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בישראל מתווה את הדרך ואת האפשרויות לקבלת משמורת ילדים. בתי המשפט נוהגים בדרך כלל על פי חוק זה, אולם יש מקרים בהם הנוהג הוא אחר, נוכח נסיבות שונות ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. השיקול הוא בדרך כלל טובת הילדים ועל כן מומלץ להיות ערים לעניין. להלן כמה דוגמאות למשמורות ילדים הנהוגים בישראל:
משמורת ילדים עד גיל 6 – על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נקבע בישראל כי האם תקבל משמורת בלעדית על ילדים עד גיל שש, מלבד במקרים אשר בהם טובת הילדים דורשת אחרת, או כאשר יש הסכמה הדדית וחתומה בין ההורים למשמורת משותפת. משמורת מסוג זה נקראת "חזקת הגיל הרך", יש לציין כי הגדרה זו של חזקת הגיל הרך עוברת שינויים בשנים האחרונות. אף על פי כן, אם בית המשפט משתכנע בתוקף הנסיבות שטובת הילדים דורשת משמורת אחרת, הוא יקבע זאת לאחר הליך מסודר של קבלת חוות דעת מקצועית. האב יצטרך להוכיח כי מצב הדברים הוא כזה שמונע מהאם לקבל משמורת בלעדית או אפילו משותפת על הילדים.
משמורת משותפת מתחת לגיל 6 – זוהי משמורת המוגדרת כ- "חזקת הגיל הרך" ובמקרים רבים היא ניתנת אוטומטית לאם. חשוב לדעת שכאשר יש ילדים שגילם מתחת לגיל 6 ולהם אחים שגילם מעל גיל -6, יכול להיות שתקבע משמורת בלעדית של האם כיוון שרואים בכל הילדים מקשה אחת. עם זאת, ניתן לפנות לבית המשפט בתביעה למשמורת ילדים שנסמכת על נסיבות שונות אשר יכולות שנות את התמונה, לדעת ההורה התובע. כאשר אין הסכמה בין ההורים על המשמורת, לבית המשפט אין הרבה אפשרויות אם לא הוצגו נתונים שתומכים במשמורת של האב או במשמורת משותפת, ולכן לעיתים כדי לא להפריד בין אחים ממתינים עד אשר הקטן שבהם יגיע לגיל 6.
משמורת משותפת בגיל הרך – משמורת משותפת בגיל הרך היא משמורת שמגיעים אליה בהסכמה הדדית ולאחר משא ומתן על הסכם גירושין במקרים אחרים, מגיעים למשמורת משותפת כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שזו ובת הילדים ועל כן המשמורת מוענקת גם לאב חשוב לציין שלא תמיד במשמורת משותפת נפסקים דמי מזונות ילדים נמוכים יותר לאב. קביעת דמי המזונות נגזרת ממכלול הנתונים הקשורים בכל משפחה ובכל מקרה. נתונים שנלקחים בחשבון הם למשל מצב האב, גובה ההכנסה של שני ההורים ורמת החיים לה הורגלו הילדים לפני הגירושין. צורכי הילדים הם השיקול המרכזי של בית המשפט, ולרוב על פיהם דמי המזונות יפסקו.
שינוי משמורת ילדים – שינוי משמורת ילדים יכול להיעשות בכל גיל עד גיל 18 בעקבות שינוי נסיבות, כגון החמרה במצבו הכלכלי של מי מההורים, מחלה של אחד ההורים מהם,כמו אובדן כושר השתכרות, ובמקרים קיצוניים עקב קיום התעללות ואלימות פיזית, רגשית או מינית. בתקופה האחרונה רווחים יותר מקרים בהם בית המשפט משנה החלטה שניתנה בעבר בעניין משמורת, עקב ניכור הורי, או הגשת תלונות שווא בידי מי מההורים.
לסיכום
לאור המורכבות כפי שפורטה, ברור כי חובה להתייעץ עם עורכי דין מנוסים, והכרחי להיעזר בשירותם על מנת להתנהל נכון מול הצד השני ומול הערכאות.
עוה"ד לביא נעים, כאיש משפחה מסור בעצמו, רואה לנגד עיניו תמיד את טובת הילדים, ומשתמש בניסיונו המגוון על מנת לתת מענה ראוי לכלל צורכי הלקוח, בשאיפה שלא למשוך את ההליך המשפטי אשר מסב לרוב סבל רב לילדים. עוה"ד נעים עושה מאמצים רבים לפתור סכסוכים מעין אלו במהירות רבה תוך מלא האמפתיה ותשומת הלב לילדים המצויים בתווך בעל כורחם.
נקיטת גישה יצירתית חכמה ופשרנית, תוך עמידה על האינטרסים של הלקוח וילדיו, היא נר לרגלי משרדו של עוה"ד נעים, והיא הסיבה לכך שההליך מסתיים לרוב עם כמה שפחות עוגמת נפש ומשקעים לילדים ולצדדים, והיא הסיבה לכך שלקוחות רבים מגיעים לפתחו של המשרד.
